רפאל איתן (רפול) נולד בשנת 1929 במושב תל עדשים כבן הצעיר מבין ששת ילדיו של אליהו קמינסקי ממייסדי ארגון השומר ולוחם בולט השורות הארגון.

בשנת 1944 כשהיה בן 16 הצטרף לפלמ"ח.
במלחמת העצמאות הצטרף לחטיבת הראל כסמל מחלקה והשתתף בקרבות לשחרור ירושלים. הוא נפצע בראשו בקרב על מנזר סן סימון הוא נפצע בראשו.

לאחר סיום המלחמה חזר לתל עדשים והמשיך בעבודת האדמה עד שנת 1951.

בשנת 1951 התגייס לצה"ל כקצין המבצעים של חטיבה תשע. הוא המשיך להתקדם בדרגות הקצונה, עבר קורס מג"דים וקורס צניחה ומונה למפקד פלוגת המילואים הראשונה של הצנחנים. באותה תקופה הוא נשא לאישה את מרים ונולדו להם חמישה ילדים.

ב- 28 לאוקטובר 1955 השתתף רפול בדרגת סרן בפשיטה על משטרת בונתליה שבסיני במבצע שהיה ראשון מסוגו בימים ההם. רפול הסתער בראש הלוחמים וחיסל עמדת ירי שהפריעה להתקדמות הלוחמים. בשנת 1973 הוא זכה בעיטור העוז על פעולה זו.

בשנת 1955 נפגע רפול בבטנו ובאגן בפעולה שבה השתתף בכנרת כנגד הסורים. הוא החלים מהפציעה ובאוקטובר 1956 במבצע קדש  פיקד על גדוד 890 של הצנחנים. גדוד זה ביצע את הצניחה הקרבית היחידה בתולדות צה"ל - צניחה במעבר במתלה שבחצי האי סיני.

בשנת 1964 מונה למפקד חטיבת הצנחנים. במסגרת תפקידו פיקד על הפשיטות שעשה צה"ל לקראת מלחמת ששת הימים. במלחמה עצמה הוא השתתף בקרבות באיזור עזה ואף נפצע קשה בראשו.

לאחר החלמתו התמנה בשנת 1969 (פרוץ מלחמת ההתשה) לקצין צנחנים וקצין חיל רגלים ראשי ולמפקד בקעת הירדן, בשנים אלו הוא פיתח את תורת הלחימה של המרדפים אחרי מסתננים (מגבול ירדן 1970).

בשנת 1973 במלחמת יום הכיפורים היה רפול מפקד אוגדה שלחמה בחזית הסורית, בלמה את הכוחות הסורים ואף כבשה מובלעות ברמה. לאחר תום הקרבות הועלה רפול לדרגת אלוף. בשנת 1974 הוא מונה לתפקיד אלוף פיקוד הצפון ולאחר מכן לראש אג"ם.

בראשון לינואר 1978 מונה לרמטכ"ל ה- 11 ע"י עזר וייצמן שהיה אז שר הבטחון.
בעת כהונתו נקט בשורת צעדים שמטרתם הגברת המשמעת בצבא, כגון חבישת כומתה, ההוראה לאסוף תרמילים משומשים לאחר המטווח וקיצוץ בלהקות הצבאיות.
במקביל הוא הרחיב את אחריות הצבא כלפי אוכלוסיות חלשות והקים מפקדה לטיפול בחיילים בעלי נתונים נמוכים ("נערי רפול").

בשנת 1981 בעת שהיה הרמטכ"ל עבר רפול טרגדיה אישית כאשר בנוי יורם שהיה טייס בחיל האויר נהרג בתאונת אימונים בדרום הארץ.

בתקופת כהונתו כרמטכ"ל פיקד על פעולת הצבא ופריסתו מחדש במסגרת חחזרת חצי האי סיני למצרים ועל הריסת העיר ימית בסוף אפריל 1982.

בשהת 1982 פרצה מלחמת לבנון - שלום הגליל. מטרת המלחמה הייתה חיסול בסיסי אשף בדרום לבנון והרחקת הקטיושות אך היא הפכה למלחמה ארוכה ועקובה מדם.  שלושה חודשים לאחר תחילת המלחמה, בספטמבר 1978 אירע הטבח במחנות סברה ושתילה. האירוע הביא למינוי ועדת חקירה, ועדת כהן, שהגישה מסקנות קשות נגד הדרג הצבאי הבכר ורפול בראשו ואף האשימה אותו באי מניעת הטבח.  מאחר ועמד לסיים את כהונתו כרמטכ"ל הוא ננזף.

רפול השתחרר הצה"ל בשנת 1983 והחל בקריירה פוליטית. ההתחלה הייתה במסגרת חוג רעיוני של תנועת "התחייה" ובהמשך עם איחודה עם תנועת "צומת".

בבחירות בשנת 1984 הוא נבחר לכנסת ה- 11 מטעם מפלגת "התחייה - צומת" וכיהן בוועדת החוץ והביטחון ובוועדה לביקורת המדינה.
בנובמבר 1978 התפלגה הסיעה ובבחירות בשנת 1988 התמודדה צומת באופן עצמאי וזכתה בשני מנדטים.
ביוני 1990 הצטרפה צומת לקואליציה ורפול מונה לתפקיד שר החקלאות.

בבחירות ב-1992 סיעת צומת זכתה בשמונה מנדטים אך רפול בחר להישאר באופוזיציה ולא להצטרף לממשלת רבין ז"ל.

לקראת הבחירות של 1996 חתמו הליכוד צומת וגשר על הסכם להתמודדות משותפת בבחירות. חברי צומת זכו בשישה מושבים ורפול מונה לשר החקלאות ואיכות הסביבה ולסגן ראש הממשלה.

בדצמבר 1998 הודיע איתן כי יתמודד על ראשות הממשלה בבחירות של שנת 1999, אולם לא מימש את כוונתו. בבחירות אלה לא הצליחה צומת לעבור את אחוז החסימה והתפרקה. איתן פרש מהחיים הפוליטיים ועבר לעולם העסקי. הוא חזר לתל עדשים שם חי עם אשתו השניה עפרה מאירסון.
בין תחביביו הידועים נגרות, דאייה ועבודת האדמה רפול היה בעל רשיון טיס.

בשנים האחרונות לחייו עסק איתן בפרוייקט הקמת שובר הגלים בנמל היובל שבאשדוד. במהלך עבודתו, בתאריך 23 בנובמבר 2004 (יום של מזג אוויר סוער במיוחד) נפל למי הים התיכון ומת.

רפול היה בן 75 במותו.
יהי זכרו ברוך.